<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ויצא</h1>
<h2>דף קטו.</h2>
והבנים בני [בראשית ל"א]. מכאן שבני (בנים) [בנות] הרי הן כבנים. וכן פסק שאבי אם הילד יכול לברך בשעת המילה להכניסו בבריתו וכו' אם אין אביו שם. ותו ראיה דאמרינן [יבמות ע' ע"א] וזרע אין לה עד לבני בנים אין צריך קרא שהן כבנים, ואמאי לא מוקי לה לבני בנות אלא לאו קפשיט דבני בנות הרי הן כבנים. וק"ק [דכתיב גבי] יעקב [בראשית מ"ו] ובנות בניו [ובני בנותיו לא כתיב מכאן דבנות] בנים הרי הן כבנים ובני בנות אינם כבנים. וי"ל דלגבי לבן שהיה בן נח ומשפחת אם הייתה משפחה לבן נח, אבל גבי יעקב שקיים התורה (ו)משפחת אם אינה קרוייה משפחה, לכך אינם כבנים. אך קשה דאמרינן בפ' יש נוחלין [קט"ו ע"א] ובן אין לו אין לי אלא בנו בן בנו מניין ת"ל ובן אין לו, אמאי לא מייתי מיכן דבן משמע בני בנים. וי"ל דה"פ משום... והתם לא כתיב אלא בן. וכן אמר פרק ד' מיתות [ס"ד ע"ב] מעביר בנו ובתו אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין ת"ל ומזרעך, אלמא מזרעך יליף בני בנים, ולא מבנו ומבתו.
<h2>דף קכ.</h2>
לא יעשה כן במקומנו לתת וגו' [בראשית כ"ט]. מכאן פסק שאין לשנות ממנהג המדינה.
<h2>דף קכג.</h2>
ויהי בבקר והנה היא לאה [בראשית כ"ט]. ותימה איך אירס יעקב את לאה הלא היו קידושי טעות כי היה סבור שהייתה רחל. וכ"ת קידש אותה בפעם שניה בקידושין גמורים, מ"מ בעילה הראשונה הייתה בעילת זנות. וגם אין לומר שקידש אותה בביאה, דהא לא נתכוין לקדשה וגם היה סבור שהיא רחל. ותו היאך כתב לה כתובה כי לא נכתבה כתובה אלא לשם רחל, נמצא שיעקב בא עליה בלא כתובה וקידושין. ואין לומר דאתפסה מטלטלין בכדי כתובה עד לאחר הנישואין, [כי למה הוצרך] לכך. וי"ל ע"כ כך היה המעשה דיעקב כתב כתובה בסתם כך, וזה לשונו "וכך אמר יעקב חתן דנן ללבן אחת מבנותיו איזו שתהיה לי לאינתו" וכו', וכן קידש בסתם ואמר "הרי את מקודשת לי מי שאת", כי ידע יעקב שלבן ירמה אותו ולא יוכל בשום פנים [לעשות אלא כך].
